חזרה לקורסיםאם חשבתם לנסות את מזלכם ולגייס מימון מאחת מענקיות הטכנולוגיה, חשוב שתכירו את ההבדלים הקריטיים בין סוג כזה של השקעה לבין גיוס מקרן הון סיכון "רגילה". עושים לכם סדר.
הצוות מוכן, המוצר בשלבי פיתוח ראשוניים ונראה שהסטארטאפ החדשני שלכם הולך להפוך מחלום למציאות. כדי לגרום לזה לקרות אתם זקוקים כמובן למימון. מבין מגוון האופציות העומדות בפניכם לקבלת הצ'ק שיצעיד אתכם אל עבר החלום, חשוב שתכירו סוג נוסף של השקעת הון סיכון: מימון מקרן הון סיכון תאגידית.
אז מהי בכלל קרן הון סיכון תאגידית (Corporate VC)? ואיך היא שונה מקבלת השקעה מקרן הון סיכון "רגילה"? אנחנו כאן כדי לעשות לכם סדר באפשרויות.
דמיינו שאתם רוכבים על אופניים
כדי להבין מהי קרן הון סיכון תאגידית, כדאי קודם כל להבין בפשטות איך עובדת קרן הון סיכון "רגילה". קרנות הון סיכון פועלות לרוב כמו רוכבי אופניים מקצועיים במרוץ: הן מגיעות עם אנרגיה גבוהה, מחפשות את הגל הבא של חדשנות וטכנולוגיה – ומכוונות להשיג רווחים מהירים.
הן מגייסות כסף ממשקיעים פרטיים ומוסדיים, ומשקיעות בחברות סטארטאפ עם פוטנציאל גבוה להנפקה או מכירה תוך מספר שנים. קרנות הון סיכון כאלו מספקות לא רק מימון אלא גם ייעוץ אסטרטגי, קשרים עסקיים וסיוע בניהול, במטרה לראות את החברות צומחות ומשיגות תשואות גבוהות בזמן קצר.
לעומתן, קרנות הון סיכון תאגידיות הן כמו רוכבי אופניים על טנדם בטיול פסטורלי בפארק: הן לא רוכבות לבד, והזמן עומד לרשותן. לתאגידים גדולים כמו גוגל, אינטל או סמסונג יש קרנות כאלו, והן מתפקדות לרוב כחברת בת של התאגיד או כחטיבה עסקית הכפופה אליו. המשמעות: תזרים יציב, עם רזרבות, כמעט ללא הגבלת זמן בהשקעה.
על אילו צרכים הקרנות התאגידיות עונות?
מטרתן של קרנות ההון סיכון התאגידיות (CVC) היא להשקיע בסטארטאפים שישפרו את הפעילות העסקית שלהם – כלומר של חברות התאגיד. למשל, אם קרן ההון סיכון התאגידית של סמסונג תשקיע בסטארטאפ שמתמחה בטכנולוגיות מסכים חדשות, היא לא רק תקבל גישה לטכנולוגיה חדשה – אלא גם עשויה לשלב את המסכים המתקדמים במוצריה.
האינטרס יכול לעבוד לשני הצדדים. דוגמה טובה לכך היא Intel Capital, קרן ההון סיכון של ענקית המחשבים, שהשקיעה בחברת DocuSign – שהמציאה פתרון יעיל לחתימה מקוונת על מסמכים. ההשקעה הזו לא רק העניקה ל-DocuSign מימון, אלא גם גישה לרשתות העסקיות של אינטל. אלו הרחיבו את שוק המוצר שלה, ושיפרו אותו. באותו האופן ניתן למנות גם Google Ventures שהשקיעה ב-Uber וסייעה לה עם משאבים בתחום המיפוי. זה אפשר לאפליקציית התחבורה לצמוח ולהתפתח במהירות.
היתרונות אפוא של קרנות ההון סיכון התאגידיות ברורים: הן מעניקות לסטארטאפים ולחברות שמקבלות מהן השקעה גישה למשאבים משמעותיים יותר, קשרים עסקיים ותמיכה ארוכת טווח. החברות המושקעות לא רק נהנות ממימון, אלא גם מתמיכה אסטרטגית שיכולה לפתוח דלתות רבות להמשך פיתוח המוצר שלהן.
איפה הקאץ'?
לצד היתרונות הרבים, חשוב עדיין להיות מוכנים ולהכיר גם בחסרונות של קבלת השקעה מקרן הון סיכון תאגידית. בראש ובראשונה, קחו בחשבון שההשקעות האלה ממוקדות יותר במטרות האסטרטגיות של התאגיד, ולא תמיד שמות את הסטארטאפ שלכם בראש סדר העדיפויות. המטרה של ההשקעה היא להרחיב את פורטפוליו המוצרים של התאגיד, ולסייע לו לגדול ביחד עם הסטארטאפ.
מטבע הדברים, גם החוזים וההסכמים שנחתמים עם תאגידים יכולים להיות ארוכי-טווח יותר, ויכללו סעיפים רבים שנועדו להבטיח בראש ובראשונה את האינטרסים של התאגיד באופן רחב יותר מאשר רק החזר על ההשקעה. סטארטאפ שחושב על לקבל השקעה כזו, צריך לשקול אותה היטב ולראות אם זה אפיק ההשקעה הנכון עבורו, או שאולי יש צורך במסלול מעט יותר דינמי ומשוחרר.
לכן, אם אתם שוקלים לנסות ולגשת לקרן הון סיכון תאגידית, כדאי ללמוד מקרוב את הפורטפוליו שלה; לראות באילו חברות היא השקיעה בזמן האחרון; ואילו פתרונות היא מחפשת ומפתחת בימים אלו בתאגיד. בדקו גם איך נראה מסלול ההתקדמות של סטארטאפים אחרים (בעדיפות מהתחום שלכם) שקיבלו ממנה השקעה.
בסיכומו של דבר, הבחירה בין קרן הון סיכון "רגילה" לבין קרן הון סיכון תאגידית תלויה במטרות ובצרכים של החברה שלכם. האם אתם מחפשים רווחים מהירים ותמיכה פיננסית בלבד? או שאתם זקוקים לשותף אסטרטגי ארוך טווח שיכול לסייע לכם לצמוח ולהשתלב בעולם התאגידי הגדול?
לפני שתקבלו החלטה, כדאי להכיר את כל האפשרויות ולקחת בחשבון את כל השיקולים, היתרונות והחסרונות.
מאמרים נוספים בנושא מימון לסטארטאפ שיכולים לעניין אותך:
